גזר דין בתיק ת"פ 4129-07-10

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביחד עם שני נאשמים נוספים. לפי הנאמר בכתב האישום, בלילה שבין ה- 3.7.10 ל- 4.7.10 סמוך לשעה שתיים אחר חצות, פרצו השלושה בצוותא חדא  למחסן במסעדת "דרקון הזהב" בבת ים, בכך שפתחו דלת המחסן ולאחר שנכנסו לתוכו נטלו שני שולחנות נירוסטה, מכונה ללישת בצק וחלקי מכונה לפתיחת בצק וכן מטחנת בשר בשווי רב שאינו ידוע לתביעה - רכוש הבעלים. עוד נטען כי הנאשמים מכרו את הרכוש שגנבו  לצורך התכת המתכת וקיבלו תמורת הרכוש סך של 400 ש''ח.

יש לציין כי בדיון שהתקיים ביום 18.10.10 בעניינם של שותפיו של הנאשם: הנאשמים 2 ו-3, במסגרת הסדר טיעון הסכימו הנאשמים 2 ו-3 והתביעה לתיקון כתב האישום באופן שהמילים "בשווי עשרות אלפי שקלים" המתייחסות לרכוש שנגנב ימחקו ובמקומם יבוא "בשווי רב שאינו ידוע לתביעה". בדיון שהתקיים ביום 14.11.10 ביחס לנאשם הודה הנאשם בעובדות כתב האישום. הואיל וכתב האישום תוקן במסגרת הסדר הטיעון בין שני שותפיו לבין התביעה ממילא אתה אומר כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המקורי דהיינו ששווי הרכוש שנגנב הוא עשרות אלפי שקלים. יחד עם זאת, אני יוצא מהנחה כי כתב האישום כפי שתוקן ביחס לשני שותפיו יעמוד גם ביחס לנאשם. לא יהא זה צודק לדון הנאשם על פי כתב אישום חמור יותר, שהרי מדובר בשלושה שביצעו עבירות ההתפרצות והגניבה יחדיו.

ביום 14.12.10 גזרתי דינם של שותפיו של הנאשם הנאשמים 2 ו-3 בין היתר למאסר בפועל למשך 24 חודשים. לא אחזור על נימוקי לגזר הדין  אומר אך זאת ששני השותפים פרצו וגנבו כאמור בכתב האישום, עת היו ב"מעצר בית" בעקבות שחרורם לאחר שפרצו שלושה חודשים קודם לכן, לבית עסק אחר וגנבו ממנו רכוש. עוד קבעתי כי אני רואה חומרה רבה בכך ששלושה פורעי חוק, חברו יחדיו לפרוץ לבית עסקו של אדם, מקום המקיים ומפרנס אותו ביגיע כפיו, על מנת לגזול את רכושו ואת כלי עבודתו תוך פגיעה חמורה בפרנסתו, במקום אשר יעבדו יכלכלו עצמם מיגיע כפיים בדרך כשרה וראויה.

בטרם גזר הדין הוגש תסקיר משירות המבחן. שירות המבחן בחן כל העובדות והנסיבות הרלבנטיות לעונשו של הנאשם, ובסופו של תסקיר המליץ  על העמדת הנאשם במבחן "למשך שנה במהלכה ישולב בקבוצת צעירים לשם עיבוד העבירה ורכישת מיומנויות התנהגות מקדמות עבורו."

מתוך כך, ברור הוא ששירות המבחן למעשה ממליץ על עונש שלא יהיה בו מרכיב של מאסר בפועל.

התביעה עתרה להשית על הנאשם בין היתר עונש של מאסר בפועל ארוך. עיקר טיעוני התביעה מבוסס על חומרת המעשה, על חבירת השלושה יחדיו לגנוב, ועל הפגיעה במתלונן.

בא כוח הנאשם, עתר לקבל המלצת שירות המבחן ולהימנע מלגזור על הנאשם עונש מאסר. למצער הסכים כי הנאשם ירצה עונש מאסר בעבודות שירות. עיקר בקשה זו מבוסס על הודיית הנאשם ועל האמור בתסקיר שירות המבחן.

אכן, יש בתסקיר כדי לגלות נסיבות לקולא. בעיקר נסיבות הקשורות בנסיבות חייו של הנאשם, גירושי הוריו, חסכים רגשיים מאביו, מצוקה כלכלית ועוד נסיבות כמפורט בתסקיר שלא מצאתי לפרטן. יחד עם זאת, עולה כי הרקע לביצוע גניבת רכושו של אחר במקרה שלפנינו והפקת רווח כספי על חשבון האחר, בדרך הקלה והעבריינית, הוא בהסתבכותו של הנאשם בחובות, לפי שהנאשם העדיף הבטלה ובזבוז כספים על פני עבודה והשתכרות מיגיע כפיים.

כאן המקום לציין ואף להדגיש כי על פי שיטתי אני נותן משקל רב לאמור ולמומלץ בתסקירי שירות המבחן. לפיכך, לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן. אלא שכידוע המלצות שירות המבחן אינן חזות הכול. תסקיר שירות המבחן הוא כלי בידי בית משפט להגיע להחלטה מושכלת. לפיכך בבואי לגזור דינו של הנאשם, שקלתי השיקולים הרלבנטיים בשים לב לאמור בתסקיר. יש ולעיתים רואה שירות המבחן ענישתו של הנאשם מבעד לפריזמה שונה מזו שרואה אותה בית המשפט. יש ושירות המבחן יבחן שיקוליו של הנאשם ככבדי משקל וגוברים על שיקולים אחרים. בית המשפט לעומת זאת בוחן שיקולים רחבים יותר ובין היתר שיקולים הנעוצים באינטרס הציבורי שיש בענישתו של אדם הפוגע בחברה וברכוש הזולת במיוחד כשמטרתו היא הפקת רווח כלכלי על חשבון הזולת.

עולה מנסיבותיו האישיות של הנאשם כי ניהל אורח חיים בזבזני ללא שימצא לעצמו עבודה, תוך שהוא חובר לחברה עבריינית, ומוצא כי יפיק רווח מביצוע עבירות, ובמקרה שלפני ביצוע הפריצה בצוותא חדא עם שני שותפים.

העבירה שביצע הנאשם על פי כתב האישום בוצעה לפני כחמישה חודשים בלבד. איני רואה עין בעין עם שירות המבחן כי הנאשם מצוי במקום אחר מבחינת התנהלותו. איני מתעלם מהודיית הנאשם, שיתכן ויש בה הפנמת המעשה. אך נסיבות ביצוע המעשה תוך פגיעה בזולת, אך ורק משום הרצון לחיות מיגיע כפיו של הזולת ורכושו, תוך פגיעה בפרנסת בעלי העסק אליו פרצו הנאשם וחבריו, מחייב ענישה מחמירה.

אני סבור שבנסיבות אלה, ענישה שלא יהא בה מרכיב כואב של מאסר, תחמיץ תכלית הענישה הפלילית. יש להבהיר באופן נחרץ כי חיים על חשבון הזולת תוך פגיעה ברכושו, בדרך של פריצה וגניבה באישון לילה, מתוך שיקול כספי טהור של  הפקת רווח כספי, חייב לגרור עונש כואב.

שקלתי בקשת הנאשם לבחון עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ולאחר שכך עשיתי מצאתי כי לא יהא זה עונש ראוי בנסיבות המקרה ולמרות הנסיבות שפורטו בתסקיר שירות המבחן. אין גם לשכוח המסר שיעבור בענישה מקלה במקרה זה. שהרי מצוי אדם, שרכושו שהוא פרנסתו נגזל, לאחר שפורצים פרצו לעסקו, והשאלה שישאל אותו אדם כמו גם הציבור, האם העונש שאינו מאסר בפועל הוא עונש ראוי? האם לא תהיה בכך פגיעה באימון הציבור במערכת המשפט?

אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

9 חודשי מאסר בפועל.

9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג עוון.